אגף התנועה במשטרת ישראל הודיע ביום ראשון, 9 באוגוסט, על עדכון ספי האכיפה במצלמות המהירות הנייחות מסוג א-3, בדרכים ובצמתים. ההודעה נמסרה בעקבות בחינה מקצועית של מערך המצלמות בכל הארץ, וההחלטה התקבלה על ידי ראש אגף התנועה, ניצב חיים שמואלי. לפי המשטרה, העדכון ייכנס לתוקף "כבר בימים הקרובים".
מסף אחיד לסף פרטני
עד היום פעלו המצלמות לפי מרווח סובלנות אחיד מעל המהירות המותרת. בהודעה נמסר כי אגף התנועה ביצע "הערכה פרטנית של כל מצלמה ומצלמה, תוך ניתוח מאפייני הדרך, היקפי התנועה, נתוני תאונות הדרכים, מספר הנפגעים ומאפייני הסיכון בכל מקטע". כלומר, כל מצלמה מקבלת מעתה סף משלה, שנגזר מהנתונים של הקטע שבו היא מוצבת.
מה שהעדכון לא נגע בו הוא התמרור. המהירות המותרת בכביש אינה משתנה, וגם אופן חישוב הדוח נשאר זהה. מה שזז הוא נקודת ההפעלה של המצלמה — הרגע שבו היא מחליטה שהחריגה מצדיקה תיעוד. לפי N12 התוצאה דו-כיוונית: יהיו מקטעים שבהם המרווח יצטמצם ויהיו כאלה שבהם הוא יתרחב. להמחשת סדר הגודל נקב אותו דיווח בכביש של 70 קמ"ש, שבו מצלמה שנדרשה עד כה ל-85 קמ"ש כדי לצלם עשויה להסתפק מעתה ב-75.

איפה זה קרה? המשטרה לא אומרת
החלק המעשי ביותר בשינוי הוא דווקא מה שנשאר חסוי. הרשימה של המצלמות שהספים שלהן הוחמרו לא תגיע לציבור, כפי שמדווח N12, ולכן מי שחולף מול עמוד כתום בצד הדרך אין לו דרך לדעת באיזו הגדרה נתקל. מיקומי המצלמות עצמם כן זמינים לציבור, בשכבה ייעודית באתר GovMap, אבל הספים שמאחוריהן לא.
ההודעה גם אינה מבחינה בין סוגי כלי רכב. אופנועים וקטנועים אינם מוזכרים בה בנפרד, ומשמעות הדבר היא שרוכבים חשופים בדיוק לאותו עדכון. זה מצטרף למגמה רחבה יותר של אכיפת מהירות אוטומטית, שבאירופה כבר נבחנת בגרסה שמתערבת ישירות בכוח המנוע. בהיעדר מידע פומבי על הספים החדשים, ההנחה המעשית היחידה שאפשר לעבוד לפיה היא שכל מצלמה נייחת עשויה להיות מוגדרת קרוב למהירות המותרת.
הרקע: שנת שיא בנפגעים
בהודעת המשטרה נכתב כי "בשנה האחרונה הקטל בכבישים גבה את חייהם של מאות הרוגים, זאת מעבר לאלפי פצועים ברמות פציעה שונות", וכי נתונים אלו "מחייבים חשיבה מחמירה באכיפה והתאמתה לתנאי השטח". כדי למצוא שנה גרועה מ-2025 במספר הנפגעים צריך, לפי N12, לחזור שני עשורים אחורה. גם המחיר הכלכלי נמדד: חמשת החודשים הראשונים של 2026 לבדם הסתכמו באותו דיווח בלמעלה מ-1.7 מיליארד שקלים בגין הרוגים, ובלפחות 2 מיליארד נוספים בגין פצועים. משרד התחבורה מחזיק בתג מחיר רשמי לכל אחד מהם, כפי שהובא ב-N12: כ-10 מיליון שקלים להרוג. פצוע קשה נע בין 2.5 ל-7 מיליון, והפער בין שני הקצוות נגזר מעוצמת הפגיעה.
את הכיוון הזה סיכמו במשטרה במשפט אחד: "מטרת האכיפה אינה חלוקת דו"חות, אלא בראש ובראשונה הצלת חיים, מניעת התאונה וההרוג הבא, יצירת הרתעה והפחתת מספר ההרוגים והפצועים בתאונות הדרכים".
דעה | הרף ירד. מה זה יפתור?
עד כאן העובדות. מכאן זו דעה שלי.
נתחיל במספרים שנוגעים לנו ישירות. לפי הספירה של פול גז, שנשענת על נתוני הרלב"ד והמשטרה, נהרגו בשבעת החודשים הראשונים של 2026 חמישים וארבעה רוכבי דו-גלגלי — 47 במחצית הראשונה ועוד שבעה ביולי. יוני היה החודש הגרוע, עם 14 הרוגים. מול 102 רוכבים ב-2025 ו-106 ב-2024, השנה הקטלנית ביותר אי פעם לרוכבים בישראל, זו ירידה של כ-10%. גם המשקל שלנו בסטטיסטיקה ירד קצת — מכ-24% בממוצע השנים האחרונות ל-21.2% מכלל ההרוגים בכביש.
ירידה של 10% אחרי שתי שנות שיא היא לא בשורה, היא הפוגה. ומאחוריה מסתתר נתון שמסביר טוב יותר לאן הדברים הולכים. באותה ספירה של פול גז, ב-2018 עמד הצי הדו-גלגלי בישראל על כ-139,500 כלים ונהרגו 44 רוכבים. שש שנים אחר כך הצי גדל לכ-175 אלף — תוספת של כרבע — ומספר ההרוגים טיפס ל-106, כלומר יותר מפי שניים. במונחי סיכון לרוכב הבודד: אם ב-2018 נדרשו 3,710 כלים על הכביש כדי לייצר הרוג אחד, ב-2024 הספיקו 1,650.
שליש מההרוגים לא פגשו רכב אחר
ועכשיו לנתון שלדעתי מפרק את ההיגיון של המהלך. פול גז בדקו את 102 ההרוגים של 2025 ומצאו שרק שני שלישים מהם נהרגו בהתנגשות עם רכב אחר. השליש הנותר נהרג לבד: רוכב וכביש, ללא צד שלישי. מצלמה נייחת לא מונעת אף אחד מהמקרים האלה. היא לא מיישרת תפר אספלט, לא מחליפה מעקה שמתפקד כסכין לרוכב שנפל, ולא מלמדת מישהו איך לבלום באמצע פנייה כשהגלגל הקדמי מתחיל לברוח.
מהירות היא לא מה שגורם לתאונה. היא מה שקובע כמה קשה נגמרת תאונה שכבר קרתה. וזה בדיוק ההבדל שהעדכון הזה מטשטש. הורדת הרף לא תופסת את מי שעוקף בקו לבן, את מי שמסתכל בטלפון, את מי שנכנס לצומת באדום או את מי שנכנס לפנייה מהר מדי בכביש שהוא לא מכיר. היא תופסת את מי שנסע 75 במקום 70 בכביש ישר, ביום בהיר, בלי שקרה כלום.
מה כן היה עובד
הרשימה לא סודית ולא מפתיעה, היא פשוט יקרה ואיטית. תשתיות: מעקבי בטיחות ידידותיים לרוכבים במקום מעקות פלדה חשופים, שוליים מטופלים, תיקון מקטעים שחוזרים על עצמם בסטטיסטיקה. הכשרה: רפורמה אמיתית בלימוד הנהיגה, לרוכבים ולנהגים כאחד, כזו שמלמדת בלימת חירום ומודעות לדו-גלגלי ולא רק איך לעבור טסט. ורענון תקופתי — כי רישיון שהוצא בגיל 18 מלווה אדם במשך ארבעים שנה בלי שמישהו בודק אם הוא זוכר את חוקי התנועה ומכבד את משתמשי הדרך.
כל אלה נמדדים בעשור. שינוי סף במצלמה נמדד בשבועות ומייצר תזרים מיידי. אני לא מטיל ספק בכוונות של מי שקיבל את ההחלטה, ובמשטרה גם אמרו במפורש ש"מטרת האכיפה אינה חלוקת דו"חות". אבל כשההכנסה מהדו״חות היא תוצאה ודאית והצלת החיים היא הבטחה, וכשלא מפרסמים לציבור אילו מצלמות שונו כדי שאפשר יהיה בכלל למדוד את האפקט — קשה לא לקרוא לילד בשמו. זו לא תוכנית בטיחות. זו מסחטת כסף שנשענת על נתוני קטל אמיתיים כדי להכשיר את עצמה.
אשמח להתבדות. אם בעוד שנה מספר ההרוגים על דו-גלגלי יירד בגלל ספי המצלמות החדשים, אכתוב את זה כאן באותה בהירות.
מקורות
- אגף התנועה מעדכן את ספי האכיפה במצלמות המהירות — משטרת ישראל, 9.8.2026
- דוח גם על חריגה קטנה? השינוי במצלמות המהירות — N12, 9.8.2026
- מהפכת מצלמות המהירות — Ynet, 9.8.2026
- סף הדוחות במצלמות המהירות ישתנה בימים הקרובים — גלובס, 9.8.2026
- ביולי: 7 רוכבים נהרגו על דו-גלגלי — פול גז, 3.8.2026
- 102 רוכבי דו-גלגלי נהרגו ב-2025 — פול גז